קבלו קבלו קבלו. אני יושב בבית ועף על הסיר החדש שמגנוס השיקו וחושב מה להכין בו. ריי בדיוק חזר מהגן ונתן לי רעיון!! שנייה לפני

אני לא מעריץ מושבע של פסטה ברוטב פטריות. לא כי זה לא טעים חלילה אלא כי זה נהיה בית זו*ות. כל בית קפה מסריח זורק

נסעתי לאורי מאיר צ׳יזיק האיש והאגדה מאחורי המרכז להנהגת הבריאות כדי ללמוד איך להכין קימצ׳י. קימצ׳י זה למעשה כרוב מותסס בדיוק כמו שכבר לימדתי אתכם

בגיל 14 חזרתי מאישפוז בסורוקה הביתה מפוצץ בסטרואידים. מעבר לזה שסטרואידים הם מכת מוות לעצמות שלנו ולשאר הגוף בערך הם גם מעוררי רעב קיצוני. כל

אף לא הייתי איש משפחתי, מעולם לא חיבבתי חגים ובמשך שנים היה לי תירוץ נפלא להעדר מהחגיגות: עבודתי כטבח. הייתי הראשון להתנדב לקחת משמרת חג

בנוה איתן שבעמק המעיינות ישנו מקום מיוחד במינו בשם המרכז להנהגת הבריאות בהובלתו וניצוחו של אורי מאיר צ׳יזיק. מי שטרם שמע עליו זו ההזדמנות שלכם

עוד שנייה פסח, הימים בחוץ מטורללים ברמות שלא ניתן לדמיין, כל מה שנותר לנו זה לנסות להתנחם במשהו טעים ואם אפשר שיהיה הכי פחות מלכלכך,

קיבלתי ממגנוס את סיר הפלא My pan, שזה בעצם סיר אידוי וטיגון עם מסננת בילד אין, כלום לא נדבק אליו והוא באמת אחד האהובים. ישבנו

אמא שלי התמכרה לבישולים האינסטגרמים איתי והגיעה מלהבים הרחוקה לאפות עוגת קוקוס שוקולד וקפה כשל"פית לחלוטין. זו עוגה טעימה כמובן לכל השנה אבל היא הסמל

אמא שלי מכינה מרק עוף עם המון ירקות: פלפלים, קישואים, כרוביות, תפוחי אדמה ועוד. אני הרבה יותר מנימליסטי עם הירקות אבל מקפיד להוסיף שורש כורכום

קניידלך זה אחד המאכלים שאני הכי אוהב. אני אוהב אותם רכים, גדולים, מלאי טעם ובשלוש שנים האחרונות נטולי קמח מצה. מכיוון שלא יכולתי לוותר על

סבתא עדנוש, אמא עדנה, איך שבא לכם – האישה שאני הכי נהנה לבשל איתה. נשבע לכם. היא מטורללת, מצחיקה, זורמת, חצופה, לא דופקת חשבון ומפוצצת

בגיל 23 חזרתי לגור אצל ההורים באשל הנשיא. עברתי ניתוח קשוח וכרתו לי מטר שלם מהמעי הדק. סבלתי מחסימה איומה וכאבי תופת, דלקת קשוחה וכאבי

בחיים לא שתיתי חלב ניגר. אני רחוק מלהיות טבעוני כמו שאתם יודעים, כן? האמת היא שזה לא טעים בעיני לא כשהחלב קר ולא כשהוא חם,

עוגת גבינה אפויה של סבתא שרה ז"ל האהובה שלי. עוגה שהייתה מלווה אותנו כל השנה אפילו שהיא כשרה לפסח. היא טעימה, מתקתקה, זהובה, תפוחה, קלה