פסטה לשבועות

נתחיל בזה שניתן לקנות פסטו. לא חייבים להכין. היתרון בלהכין מתבטא בשלושה דברים עיקריים: 1. טריות 2. טעם 3. הכנסת שינויים במתכון הקלאסי ועדיין, אתם

לכבוד ארוחת שבועות שירנקה ביקשה מנת פסטה. בחוץ תחושת כאוס טוטאלית, הייתי חייב משהו שינסה להכניס מעט חגיגיות במקום שכבר מזמן לא חגיגי וככה נולדה

רוטב רוזה זה מסוג הרטבים האלו שהם כאילו הכי פשוטים אבל עם נגיעה קטנה ותשומת לב הם הופכים מופלאים. יש כאלו שמכינים את הרוטב משילוב

בסוף תהלוכת הטרקטורים המסורתית לכבוד חג השבועות, היינו מתאספים כל הכפר ברחבת הדשא הירוקה מול האנדרטה לחללי הישוב. ככה זה בארץ. שכול ושמחה מהולים זה

אני לא מעריץ מושבע של פסטה ברוטב פטריות. לא כי זה לא טעים חלילה אלא כי זה נהיה בית זו*ות. כל בית קפה מסריח זורק

לא יודע מה אבל אין לי ממש מצב רוח לכתוב לכם פה פתיח ארוך על המנה. יום כזה. רק אגיד שהיא באמת טעימה ברמות, מרשימה

תעצרו רגע את החיים שלכם ותקשיבו לי טוב: בצק פסטה על בסיס חמאה!!! והכי קל בעולם להכנה, ולא רק זה הכי נוח ביקום לעבוד איתו.

אז מתי פגשתי לראשונה ולאחרונה בחיי את קים קרדשיאן בלייב. פייס טו פייס, כמו אחוקים מהצבא? זה היה בשיא המקריות שחלקנו מסטינג במסעדת קארבון האגדית

אין לי מושג למה פשטידת פסטה קיבלה דימוי שלילי, ואין לי מושג למה תמיד זה מופיע בתפריט של מסיבת רווקות, דבר אחד אני כן יודע:

לפני יומיים שירנקה חזרה מפלידייט של אחרי הגן עם כתם של רוטב עגבניות על לחי שמאל שלה. ממש בחיבור עם הפה. אני לא בעל חשדניסט

פסטה סלק או כמו שהילדים קוראים לה: פסטה סגולה. המנה הזו צבעונית, עשירה, טעימה בטירוף וסופר קלה להכנה. האמת שהתחלתי להכין אותה כשצילמנו את הספר

פתחתי את המקרר לראות מה מתחבא בכלי אחסון הייעודים. גיליתי קערת ספגטי שנשארה במקרר מאתמול (הכנו בולונז פצצה). גבינות בחרתי ממה שהיה: שמנת חמוצה, קוטג