מתכוני עוף

אני פה רק כדי לתזכר אתכם שזה שאתם בחיים ללא גלוטן או בחיים דלי פחמימה לא אומר שאתם צריכים חלילה לוותר על המאכל הלאומי הידוע:

יש לשיטה הזו שלושה יתרונות: 1. השומן מטפטף על הירקות וזה הופך אותם לטעימים בתבל 2. העוף נשאר פריך ולא מתבוסס בשומן של עצמו 3.

רוטב סאטה הוא רוטב של אוכל רחוב. של שיפודים אסייתים. רוטב בניחוח של בוטנים רק שהפעם הכנתי אותו מטחינה שכולנו מכירים ואוהבים. עד יום ראשון

לפני שנה העליתי ריל על הקובה חמוסטה הקטוגני שלי. דיברתי שם על שינוי. מאז עברתי שנה שלמה של תנועה. שנה של מסע. שנה שלא היה

הכי קל לקרוא לזה “עוף בסיר אחד”, כי זה באמת מה שזה. בלי פוזות, בלי מאמץ, בלי מיליון שלבים. הכול נכנס לסיר אחד — ונכנס

אמא שלי היקרה — או כמו שכולכם כבר מכירים אותה, סבתא עדנוש — הגיעה אליי למושב לבשל איתי שני מתכונים מטורפים. הראשון? אתם הולכים לראות

כקיטוגני – קרניבור שניזון ומתודלק שנים מבשר אדום ושומן של פרה כמעט באופן בלעדי, חל אצלי מהפך תזונתי ובחודשיים האחרונים עוף הפך להיות חלק מהותי

מצטער שהצילום לא הכי אסתטי, ונראה מעט רשלני אבל נעשה בזמן כשהילדים על הראש שלי. קציצות עוף עם דלורית המרכיבים: 500 גר פרגית טחונה 500

סבתא שרה ז״ל האהובה שלי גרה ברמת גן ברחוב החשמונאים כמה מטרים מהמפעל של עלית ואני רוצה לומר לכם שבחיים לא הרחתי ריח של שוקולד

שניצל בישראל זה עניין מטורלל לחלוטין. כולם אוהבים שניצל, כולנו גדלנו על שניצל ולכל אחד מאיתנו יש את השניצל האהוב עליו – עם ביצה או

לפני כמה ימים הכנתי מטפונה: שיטת בישול עתיקה במיוחד. בור באדמה, קוברים בפנים נתח כלשהו ואז מכסים ובונים על הכל מדורה. כמה שעות והחום מבשל

סבתא שרה זכרה לברכה הייתה קיטוגנית, ז״א לא באמת קיטוגנית כי היא אכלה לחמים ועוגות ואפילו הייתה מוסיפה סוכר לרוטב עגבניות שלה והצימעס שלה היה