אני מרגיש שאין לי טביעת אצבע בעולם הסושיאל. בזמנו, בעולם הקודם, בחיים שלי מפעם, לפני שהכל השתנה מהקצה אל הקצה, אנשים יכלו לזהות מנה שלי מקילומטר. היה בה משהו מאופיין, מדוייק, ״עומרמילרי״. אני לא מוצא את זה עדיין בסושיאל. פה באינסטה. העליתי למעלה מ15,000 תכנים בעשור האחרון. אני מאמין שיש כמה מאות מתכונים שהפכו לריל. בלי סוף סרטונים חצו את החצי מיליון וצפיות ואפילו את המיליון. אני מקבל כל שבוע עשרות תמונות שאתם שולחים לי עם מנות שלי שבישלתם. ואני ממש נהנה ליצור את המנות והסרטונים הללו, אבל איכשהו, עדיין, זה מרגיש לי ליד. בלי די.אן.אי מסודר. שירנקה טוענת שבמקום לאכול לעצמי את הראש בשטויות כדאי שאדע שני דברים:
1. ואוו, על מה אתה מדבר. כל הסרטונים שלך בול אותו דבר (בקטע טוב, כן?) אני מזהה אותם עוד לפני שהפרצוף שלך נתקע פתאום במרכז הפריים
2. אולי תכין קציצות לילדים?
אז אמנם הייתי שמח ומאושר ומרגיש סיפוק עז להמשיך לטחון לעצמי את הנשמה, אבל אני רק שומע קציצות והגוף עף למטבח. זוט עני. חובב קציצות מושבע.
עכשיו תקשיבו, תכינו כמות מהקציצות. אפשר להקפיא חצי לשעת מצור על המדינה ורק להפשיר ולבשל. הרוטב יכול להתחלף בהתאם לחשקים שלכם באותו הרגע: עגבניות, עשבים, קארי, חמוץ מתוק ומה שמתחשק. אני הלכתי על קציצות ברוטב אסיאתי דביק כמו שאני אוהב.
קציצות ברוטב אסיאתי
קציצות:
חצי קילו בקר טחון
1/2 קילו פרגית טחונה
2 ביצים
1 בצל לבן קצוץ דק (או טחון)
4 שיני שום כתושות
1/4 כוס פירורי לחם
מלח, פלפל
רוטב:
בתוך צנצנת מערבבים:
1/2 כוס סויה בהירה
1/2 כוס מירין
1/4 כוס סאקה (לא חובה)
2 כפות דבש
1 כף שטוחה חומץ אורז
אופן ההכנה:
מערבבים מרכיבי קציצות. מקצצים וצורבים במחבת.
מוציאים את הקציצות לנייר סופג.
יוצקים את מרכיבי הרוטב ומרתיחים. מחזירים קציצות ומבשלים 20 דק.
מפזרים שומשום ובצל ירוק
View this post on Instagram
