הטורטייה המושלמת: סלט טונה, אבוקדו וביצה רכה

סיפור קצר שבסופו יתקשר לטורטייה המושלמת, מבטיח.
תמיד ידעתי שיש לי בעיה של ראייה מרחבית. יותר נכון לומר: חוסר באותה ראייה.
אני מסוג הטרחנים שיכנסו לחדר וישר ישימו לב לכל קילוף בקיר שמסתתר מאחורי ספה מלוכלכת, וכמובן לגרב המכוער שאחד העלובים בחדר חשב שיהיה נאה לכסות בה את כף רגלו. אבל אם אלך ברחוב, מעבר לנטייה הפרוורטית שלי להתגרד בשיחים שבולטים מעבר לקו ״החומה״ המקיפה בניין ישן ומציצים לעבר המדרכה, אני לרוב גם לא אבחין בעמוד שמסתתר לו בפינה, או בענף ערמומי שישרוט לי את הגוף ויקרע את החולצה. כמעט תמיד אתנגש ברכב חונה עם הברך האומללה שלי כי פשוט ראיה מרחבית פסחה עליי.

בגלל הנכות שלי היום הצלחתי להעיף מאחת הבהונות (זה נכון שלכל האצבעות ברגליים קוראים בהונות או ששוב אני בהזיות?) את הציפורן במלואה. מוט ברזל מרושע הבחין בי ואני לא בו, ובום! עפה לה הציפורן כמו במטס של יום העצמאות. זה מזכיר לי שלפני עשרים שנה בערך הייתי במקסיקו ונסעתי במכונית אדומה שכורה. הייתי אחרי שעתיים נסיעה ויום שלם שביליתי בג׳ונגל עם 70 אחוז לחות ויתושים שבשעות הפנאי הם במחלקת אבטחת אישים של השטן. נסעתי לי ברכב האדום ולפתע קלטתי מקסיקנית זקנה בלה בצידו של הכביש שלפניה דוכן אבטיחים צוננים.
התפללתי שזו לא פאטה מורגנה או סתם שאריות של אסיד מקולקל ושבאמת מהרכב האדום אני רואה זקנה בלה ומקסיקנית עם אבטיח שירווה את צמאוני וישמח את לבבי.

עצרתי בחדות וחשתי עצמי ריי ליוטה מהחבר׳ה הטובים. הזקנה פרסה רצועות אבטיח כמו אצבעות ארוכות והכניסה לכוס פלסטיק לא מתכלה כי תכלס הכל על הזין של אותה זקנה. ראיתי זאת בעיניים שלה. בלי לשאול היא טיפטפה טבסקו על האבטיח, שפריץ ליים טרי ומעט מלח שהיה גס רק בגלל הלחות הנוראית ששררה שם.

מאושר כמו חד קרן על ענן אחרי סקס עם מלאכית יפיפייה הכנסתי אצבע אבטיח צוננת לפה היבש והאומלל שלי. בעודי מתענג על העסיס שזלג במורד הגרון הרגשתי עצם זר לפתע על הלשון. שלפתי את העב״ם מהפה ולתדהמתי מצאתי ציפורן ארוכה ומטונפת של אותה זקנה בלה שכל העולם על הזין שלה. ירקתי בגועל ואימה את הציפורן המטונפת של הזקנה המקסיקנית אבל הרעב הכריע וגם הכמה גרושים ששילמתי לה, והמשכתי לאכול עם הדחקה אדירה של המאורע הטראומתי. נזכרתי בסיפור הזה היום כשחבשו לי את הבוהן ברגל (אז באמת יש רק בהונות ברגליים בלי שמות מוזרים?) והבנתי ללא ספק שעם ראייה מרחבית או בלעדיה אני כנראה אאבד ציפורן או אוכל אחת מטונפת. החיים שלי הם אכן ציפורן חודרנית.

אתם תוהים למה אני מספר לכם את זה? כי רציתי. סיפור מעניין לא?
אבל גם כי אתמול הכנתי את הטורטייה המושלמת, עם סלט טונה, אבוקדו, וביצה רכה רכה, שממש הזכירה לי ימים יפים יותר במקסיקו שנראית כל כך רחוקה כרגע ואני ממש מתגעגע אלייה. ולדוכן אבטיחים. סתם לא.
רק לדוכן אבטיחים.

ספרו לי אם היה לכם טעים ותייגו אותי באינסטגרם 🙂

הטורטייה המושלמת: סלט טונה, אבוקדו וביצה רכה

מרכיבים:

טורטיות כמספר הסועדים
ביצים כמספר הסועדים
1/2 אבוקדו לכל טורטייה
כפית מלח

לסלט טונה
2 קופסאות טונה בשמן
חצי בצל סגול
3 פלפלים צבעוניים ״טינקרבל״
10 קורנישונים
1 עגבנייה ללא זרעים
1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה
2 כפות מיונז אורגני שופרסל
מיץ מלימון אחד עסיסי
מלח ופלפל לפי הטעם
2 כפות עירית קצוצה

אופן ההכנה:

1. מסננים את כל השמן מקופסת השימורים ומניחים את הטונה בקערה.
2. פורסים את חצי הבצל לפרוסות דקות, פורסים את הפלפלים הקטנים לטבעות, פורסים את הקורנישונים לעיגולים זעירים וקוצצים את העגבנייה לקוביות קטנות.
3. מוסיפים את שאר מרכיבי סלט הטונה ומערבבים היטב. מניחים בצד.
4. להכנת הביצים: מחממים מים בסיר קטן ומוסיפים כפית מלח. כאשר המים רותחים מכניסים בזהירות את הביצים ל6 דקות בדיוק.
5. לאחר 6 דקות מעבירים אותן למי קרח לעצירת הבישול.
6. הגיע הזמן להרכיב: פורסים את האבוקדו ומניחים אותו במרכז הטורטייה.
7. על האבוקדו שמים 2 כפות מסלט הטונה, מעליו את הביצה הרכה שהכנתם ולאחר מכן 2 כפות נוספות מסלט הטונה.
8. מקפלים את 2 צידי הטורטייה למרכז- מימין ומשמאל, תופסים את הקצוות ומתחילים לגלגל לרול שמנמן ויפה.
9. אפשר לאכול את הטורטייה שלמה, או לעטוף אותה בנייר אפייה/אלומיניום ולחתוך באמצע, ולהנות מהביצה הנוזלת.

אם אתם מעוניינים לצפות בי מרכיב את הטורטייה בלייב- שמרתי בהיילייטס את המתכון.

בשיתוף שופרסל גרין.