מתכוני בשר

אני אוהב מקלובה. מהפוכה. טכניקת בישול שמסדרים את כל הדקרה בסיר ומבשלים ואז רגע לפני ההגשה הופכים הכל, מתפללים לאלוהים/לבודהה/לג׳ה/לקוסמוס/לטבע/לכוכבים/לשמש – מרימים את הסיר באיטיות

סבא מתיתיהו שלי זכרו לברכה היה דמות שהערצתי. אדם צנוע, טוב לב, שקט וכזה שחי כל חייו בגרעון קלורי והליכה מתמדת. כל יום נפתח אצלו

הגמילה מקפה בשיאה (ארבעה ימים תמימים) למי שלא מעודכן אני לא נפרד מהקפה בגלל סיבה בריאותית (למרות שיש מס סיבות כאלו) ואני אפילו מודע ליתרונות

תזונה קטוגנית היא הרבה מעבר לתזונה. היא דרך חיים ומי שמקפיד עליה מגלה עולם חדש ומופלא. קצת כמו אליס בארץ הפלאות או בגרסה הקטוגנית ״עליזה

המנה הזו היא אחת האהובות עלי מכמה סיבות: היא קלה להכנה היא משלושה מרכיבים עיקריים (טלה, שום, בצל – את הטלה אתם יכולים להמיר בכל

קוקלה היא קציצה (טריפוליטאית/טוניסאית) שמבוססת בעיקר על סולת ושומן. עם השנים הקציצה שודרגה והוסיפו לה גם בשר טחון אבל זה באמת לשיקולכם. הבעיה העיקרית שהיא

אמנם אני אוהב להמציא פתגמים סינים מזוייפים ברמות, אבל אני הרבה יותר אוהב להכין שקשוקה קרניבורית. האמת היא שזה בסהכ ביצת עין עם בשר טחון

לוּסקה בבית היום אבל זה לא עצר מבעדנו להכין סלט נפלא. מאז הקיטו אני מעלה פה המון מתכוני בשר והגיע הזמן לגוון עם סלט (של

אם מישהו היה אומר לי אי אז בשנת 2017 כשהייתי שיכור בשדרות רוטשילד בארבע בבוקר צופה בתור משתרך של אנשים שכמהים להמבורגר של סוסו אנד

אוסובוקו בקר הוא נתח מהשוק האחורית (כך במקור באיטליה) של הפרה (כן, אפשר גם מטלה ובארץ לשומרי הכשרות עושים זאת מהרגל הקדמית) הייחודיות שלו בכך

נתחיל עם דיסקליימר מיותר: אני לא חושב שיש תזונה אחת שמתאימה לכולם. אני לא חושב שתזונה בלבד מספיקה כדי לעבור שינוי מהותי. אני כן מאמין

גם אצלכם תחושה אפורה וקרירה היום בחוץ? זה באמת המזג או סתם השתקפות של הנפש של כולנו? במקום לשקוע לנוגות ותהיות על מהות היקום החלטתי