מתכונים ליום העצמאות

יש שיפודים יפים יותר. יש שיפודים מצטלמים יותר. אבל זה השיפוד האהוב עליי. כבד פרה. שומן בקר. כבד. שומן. כבד. לא מתנצל, לא מתחכם. שיפוד

כשאתה במסע לשינוי אתה מגלה עולמות שלא הכרת. נניח בכל תחום התזונה גיליתי את כל נושא ההקשבה לגוף. להבין מתי אני באמת רעב. מתי הגוף

שירנקה גדלה בבית סופר פודי וקולינרי מבלי שהיא בכלל ידעה זאת. אבא שלה התורכי היה מתסיס מלפפונים וזיתים, מגדל בשדות ירקות אורגנים ואפילו עבד כקצב

לפני כמה ימים הכנתי מטפונה: שיטת בישול עתיקה במיוחד. בור באדמה, קוברים בפנים נתח כלשהו ואז מכסים ובונים על הכל מדורה. כמה שעות והחום מבשל

הכנתי לכם קבב ממולא בחצילים אבל למעשה הקטע פה זה בכלל ״הסינייה״: קבב וירקות עטופים בטחינה ונצלים יחד בחום של הגריל אין טעים מזה. קבב

סבא מתיתיהו שלי זכרו לברכה היה דמות שהערצתי. אדם צנוע, טוב לב, שקט וכזה שחי כל חייו בגרעון קלורי והליכה מתמדת. כל יום נפתח אצלו

גם יומהולדת לגלילאו גלילאי. גם הפלאפון הקפיץ לי הבוקר תמונות מהטיול המשפחתי האחרון שלנו ברומא וגם התחשק לי לאכול פסטרמה. זה היה נראה לי אות

אם מישהו היה אומר לי אי אז בשנת 2017 כשהייתי שיכור בשדרות רוטשילד בארבע בבוקר צופה בתור משתרך של אנשים שכמהים להמבורגר של סוסו אנד

אוסובוקו בקר הוא נתח מהשוק האחורית (כך במקור באיטליה) של הפרה (כן, אפשר גם מטלה ובארץ לשומרי הכשרות עושים זאת מהרגל הקדמית) הייחודיות שלו בכך

אני אוהב להיות במטבח ומתפרנס מזה למעלה מ-20 שנה, אבל אני לחלוטין מודע לזה שיש אנשים שנמצאים פחות זמן בבית, יש כאלו, רחמנא ליצלן, שאפילו

כבד פרה נחשב לאחד המזונות המזינים ביותר שאפשר להוסיף לתזונה (מספיק פעם בשבוע – שבועיים לאכול ממנו) מדובר במזון-על אמיתי, הסופר פוד הכי מושלם שיש