ארוחה בסיר אחד

אמנם אני אוהב להמציא פתגמים סינים מזוייפים ברמות, אבל אני הרבה יותר אוהב להכין שקשוקה קרניבורית. האמת היא שזה בסהכ ביצת עין עם בשר טחון

נתחיל עם דיסקליימר מיותר: אני לא חושב שיש תזונה אחת שמתאימה לכולם. אני לא חושב שתזונה בלבד מספיקה כדי לעבור שינוי מהותי. אני כן מאמין

יום האהבה ממש עוד עשרה ימים אז כינסתי את שירנקה לשיחה צפופה במטבח. הגיע הזמן לבשל יחד ואיזה כיף שיש לנו סיר יציקת ברזל בצורת

גם אצלכם תחושה אפורה וקרירה היום בחוץ? זה באמת המזג או סתם השתקפות של הנפש של כולנו? במקום לשקוע לנוגות ותהיות על מהות היקום החלטתי

בינינו, ממולאים זה החיים. מכל ירק. פלפלים, כרוב, עגבניות, חצילים, בצלים וכו'. מקולורבי יש נטייה להתחמק כי התקבל הרושם והשתרשה להסטיגמה שהוא ירק קשה לריקון,

פלפלונים ממולאים (או גורי פלפלים) היו בעבר ה-מנה של הילדים אבל איכשהו שכחתי ממנה וחזרנו לפלים הגדולים. לפני שבוע ריי שאל מה נסגר עם הגורי

אוסובוקו הוא נתח שנלקח מהשוקיים האחוריות של הבקר, הכולל עצם עם מח עצם עשיר ומרקם בשרי רך. האוסובוקו הוא נתח מושלם לתזונה קטוגנית. בבישול איטי,

לא אשקר. התזונה שלי משפיעה על כל הבית. הילדים ושירנקה לא נוגעים כמעט בכלל בלחמים. הם שותים המון מרק עוף ומרק עצם. הממרח האהוב עליהם

את הפיתות האלו כבר הראיתי לעם לא מזמן. המתכון בבלוג שלי. המילוי לעראייס הוא הכי פשוט שיש. ומדברים פשוטים יוצאים הדברים הכי מופלאים והביס הזה

שינוי לעבר ריפוי אף פעם לא מסתכם בתזונה בלבד. הקוסמוס, אלוהי ההוליסטיקה והבוסים של ההרמוניה דורשים שהשינוי יוביל לשינוי. זה מתחיל בתזונה ואט אט אתה

כל שנה כשמתחילה עונת המלפוף אני מתמלא רגש עז. יש משהו בכרוב הענק הזה שממש מוביל אותי לתוך המטבח. שנה שעברה הכנתי את המלפוף השלם

החורף הגיע, החמין הגיע והפעם חמין קטוגני שנולד במקרה. בכלל התכוונתי להכין באחש בוכרי בשקית בד לבישול של סנו ואיכשהו, מבלי לשים לב, נוצר פה