אוכל מטוגן

בחיים הקודמים שלנו היו לנו שלושה מאכלים שהיו קדושים עבורנו: תפוא המתנפחים והקריספים (ומטוגנים בשמן קנולה) אצל פלאפל בנין הלוא הוא ג׳וני מלך העולם בטשרניחובסקי.

לפני 23 שנה עבדתי בתור טבח טמבל בבית קפה ברחוב קינג ג׳ורג׳ שנקרא קפה מאיר ע״ש מאיר דיזינגוף, ובכל שבת הייתה ארוחת בוקר מפוארת שכללה

שירנקה גדלה בבית סופר פודי וקולינרי מבלי שהיא בכלל ידעה זאת. אבא שלה התורכי היה מתסיס מלפפונים וזיתים, מגדל בשדות ירקות אורגנים ואפילו עבד כקצב

במסעדת חדר האוכל ז״ל הייתה לי מנה שהחזיקה מעמד מיום פתיחת המסעדה ועד היום שעזבתי – עשור אח״כ בערך: קובה מטוגנת ממולאת בבשר וצנוברים. הקובה

סבתא שרה זכרה לברכה הייתה קיטוגנית, ז״א לא באמת קיטוגנית כי היא אכלה לחמים ועוגות ואפילו הייתה מוסיפה סוכר לרוטב עגבניות שלה והצימעס שלה היה

אמנם אני אוהב להמציא פתגמים סינים מזוייפים ברמות, אבל אני הרבה יותר אוהב להכין שקשוקה קרניבורית. האמת היא שזה בסהכ ביצת עין עם בשר טחון

לפני שנה קרו שני דברים: הראשון ואולי הפחות דרמטי הוא שבדיוק היום לפני שנה ריי היה בבית חולה, אז החלטתי להכין לו ציבלה. סלט ביצים

חג שמח (עד שהחטופים לא יהיו בבית כלום פה לא באמת יהיה שמח). לביבות קולורבי המרכיבים: 2 קולורבי קלופים 1 בצל לבן 4 ביצים 3

כל שנה כשמתחילה עונת המלפוף אני מתמלא רגש עז. יש משהו בכרוב הענק הזה שממש מוביל אותי לתוך המטבח. שנה שעברה הכנתי את המלפוף השלם

אני לא בעד מזון מטוגן באופן כללי אבל אם כבר מטגנים אז נאגטס בטמפורה קטוגנית זו דרך מופלאה לשחיתות קולינרית. לקטוגנים מורכב מעט לעשות טמפורה

הכנתי לכם נקניקיות חריפות בסגנון מרגז. הנקניקיות האלו מעושרות בציר בקר לעוד עסיסיות ורכות. למי שאין ציר בקר אפשר להמיר במים קרים. אני יודע שתגידו

שומן אווז הוא שומן מן החי (מן הסתם) והוא עדיף עשרות מונים על כל השמנים הצמחיים הנוראיים. שומן אווז נולד במטבח (ככל הנראה) כפתרון קולינרי