אוכל לשבועות

לפני יומיים שירנקה חזרה מפלידייט של אחרי הגן עם כתם של רוטב עגבניות על לחי שמאל שלה. ממש בחיבור עם הפה. אני לא בעל חשדניסט

כולכם עפתם על כדורי זוקיני שצילמתי בטיול האחרון ביוון כאילו לא יודע מה קרה, אבל האמת היא שזו באמת אחלה של מנה וכמה שהיא טעימה,

ראיתי לפני שנתיים מתכון שהפך ויראלי בטירוף ללחם מארבעה מרכיבים (ואחכ גם לפוקצ׳ה באותו סגנון) וזה הזכיר לי לחם שהיינו אופים בפודארט לפני, ובכן –

פתחתי את המקרר לראות מה מתחבא בכלי אחסון הייעודים. גיליתי קערת ספגטי שנשארה במקרר מאתמול (הכנו בולונז פצצה). גבינות בחרתי ממה שהיה: שמנת חמוצה, קוטג

סבתא שרה ז״ל הייתה פולנייה מדופלמת שהכינה לכל מאורע בלינצ׳ס גבינות (שאותו הייתה מטגנת במלא חמאה לפני ההגשה). סיפרתי למוּן על המתכון של סבתא רבא

חלפו 20 שנה מהיום הראשון שלי בקייטירינג האלפיון העליון: פודארט. אלו היו ימים אחרים לגמרי. הימים של לפני המחאה החברתית ב2011 ולפני המשבר הכלכלי העולמי

מק אנד צ׳יז של שירנקה מצרכים: 3 כוסות פסטה קונכיות 1 כוס צ׳דר כתום מגורר 1/2 + 1/2 כוס מוצרלה יבשה 100 גר חמאה צהובה

לפני המון שנים, במאה הקודמת, בתקופה שנקראה שנות השמונים ולימים הפכה לאייטיז, הייתה אמא אחת, שלי, שהייתה אופה לנו לחמניות ממולאות בקוטג׳, גבינה צהובה וזית

שביקשו ממני להכין לביבות מעניינות היה גשם זלעפות בחוץ. לרגע הרגשתי בחורף אירופאי. בלי להתבלבל ויתרתי על הלביבה המסורתית והחלטתי לאחד אותה עם אחיה הקרוב

כולם עדיין חולים. אין זמן לכלום. ילדים חולים זה סיוט אמיתי. החוסר אונים שלהם אל מול חוסר האונים שלך ביכולת לעזור להם. הכאבים, הבכי, הרגשת

בואו נעשה קצת דמיון מודרך (מעולם לא עשיתי אז ייתכן ואני חוטא לאמת אבל זרמו איתי): אתם בבית. בחוץ אפור מעיק עם נטייה לשחור מדכא,

יום ראשון מתחיל אצלי תמיד אותו הדבר. עזבו את הלקום בבוקר, כל לוגיסטיקת הילדים מרגע ההקמה ועד הנחיתה בגן. זה קלאסי ושגרתי. יש לשירן ולי