עוף

בגיל 14 חזרתי מאישפוז בסורוקה הביתה מפוצץ בסטרואידים. מעבר לזה שסטרואידים הם מכת מוות לעצמות שלנו ולשאר הגוף בערך הם גם מעוררי רעב קיצוני. כל

אמא שלי מכינה מרק עוף עם המון ירקות: פלפלים, קישואים, כרוביות, תפוחי אדמה ועוד. אני הרבה יותר מנימליסטי עם הירקות אבל מקפיד להוסיף שורש כורכום

בגיל 23 חזרתי לגור אצל ההורים באשל הנשיא. עברתי ניתוח קשוח וכרתו לי מטר שלם מהמעי הדק. סבלתי מחסימה איומה וכאבי תופת, דלקת קשוחה וכאבי

קציצות פרגית וגזר אלו הקציצות הכי מבוקשות, ואם אני לא טועה גם המנה שהכי הרבה פעמים ביקשתם מתכון שלה. אז אחת ולתמיד הנה מתכון מופלא

שנת 2008. מסעדת חדר האוכל ז״ל. בניתי תפריט סופר ישראלי. מטבח תיכון חדש. אחת המנות אולי האהובות עלי ביותר, אבל לא על הלקחות הייתה מנה

כולנו חיים במותחן פסיכולוגי מזוויע שהופך את הבטן וקורע את הלב. נעים בין ייאוש לתקווה, בין תסכול לזעם. אני כל בוקר נלחם לחייך כדי לא

אני לא מספר לילדים שלי קלישאות על אוכל. תאכלו גזר ותראו למרחקים. תנשנשו תרד ותהיו חזקים כמו פופאי (אין להם מושג מי זה בכלל). אני

הנה זה קורה. מחר כבר ערב ראש השנה ואחרי אינסוף מתכונים, הנה אחד אחרון אהוב עלי במיוחד – עוף ממולא אורז בסמטי. ומילה אישית ממני:

אתמול העליתי מתכון ללחמניות המבורגר, והיה נראה לי טבעי ונכון להעלות היום מתכון להמבורגר. טוב, ההגדרה להמבורגר מעט רחבה וזה לא המבורגר בשר קלאסי, אלא

אין ריח יותר שווה מריח של עוף בגריל, זה אחד הדברים שישר עושים אותי רעב. מזל שזה אחד הדברים הכי קלים להכנה. החלק הכי מסובך

חזרנו מיוון וכבר הראש חולם על הטיול המשפחתי בקיץ עם הילדים. להתבודד, כהרגלנו, באיזה פינה נידחת באי, מול הים, רק הילדים, אנחנו, שני סוסים, עץ

אוו איזה דיכאון. הכנתי את המנה הזו, מנת העוף הכה ישראלית, כזאת שבכל בית בישראל מכינים מדי פעם עם שינויים קטנים והתאמות משפחתיות, אבל בגדול