מתכונים לארוחת שישי

החורף הגיע, החמין הגיע והפעם חמין קטוגני שנולד במקרה. בכלל התכוונתי להכין באחש בוכרי בשקית בד לבישול של סנו ואיכשהו, מבלי לשים לב, נוצר פה

כרוב הוא אחד הירקות האידאליים למילוי. את השיטות הקלאסיות להפרדת עלים כולם כבר מכירים, ואת הטריק שבסרטון הראיתי כבר מזמן אז תבחרו איזו שיטה שבא

קבלו דרך מהירה, קלה וידידותית להכנת דג לצהריים או לערב. המנה הזו הייתה בתפריט מסעדת חדר האוכל מיומה הראשון ולמשך עשור. היא הייתה מהמנות הכי

ראשית: זה לא ריפוי בעיסוק על פי ההגדרה. ריפוי בעיסוק זה משהו שצריך ללמוד בשבילו ארבע שנים לדעתי והיתרונות החבויים בטיפול כזה הם אגדיים –

בוא החגים זו הזדמנות קבועה לשלוף מתכונים חגיגיים. לא יודע אם יהיה משהו חגיגי בראש השנה כי איך בכלל חוגגים שנה חדשה שהנשמה, הלב והגוף

אהבת חיי זה ממולאים, זאת אומרת חוץ משירנקה והילדים כמובן. הממולאים של שירנקה נדירים בטעמם והיא מוסיפה לרוטב רכז רימונים איראני אמיתי. בלי תוספת סוכר.

הארוחה הראשונה אצלנו בבית החדש. האמת שזה קרה במקרה וכלל שיפוצניקים, שכנים וחברים שהתכנסו יחד די במפתיע. בבוקר כבר תיכננתי לצלם ריל של זנב שור

יום א' תמיד קשוח. לוקח לי זמן להתאושש מהסופ"ש. ביום א' אני על אוטומט. המנה הזו הייתה מנת הבית שלנו כשהתאומים היו קטנים ובתחילת דרכם

בינינו, אתם מאוהבים בבמיה בסתר? הביס בפיתה מפוצצת טחינה, במיה פיצית מבושלת ברוטב אדום מתקתק, ביצת עין שמתפוצצת זה אחד הביסים שאני מבקלות מכניס לרשימת

אנחנו אוהבים דגים בבית. שלמים, פילה, במנגל, בתנור, בטיגון ואפילו במלח. הילדים מעדיפים קציצות דג. במסעדת שולחן האהובה שלי הייתה מנה בכל יום שהמסעדה עבדה

בגיל 14 חזרתי מאישפוז בסורוקה הביתה מפוצץ בסטרואידים. מעבר לזה שסטרואידים הם מכת מוות לעצמות שלנו ולשאר הגוף בערך הם גם מעוררי רעב קיצוני. כל

סבתא עדנוש, אמא עדנה, איך שבא לכם – האישה שאני הכי נהנה לבשל איתה. נשבע לכם. היא מטורללת, מצחיקה, זורמת, חצופה, לא דופקת חשבון ומפוצצת