מתכונים לראש השנה

ראשית: זה לא ריפוי בעיסוק על פי ההגדרה. ריפוי בעיסוק זה משהו שצריך ללמוד בשבילו ארבע שנים לדעתי והיתרונות החבויים בטיפול כזה הם אגדיים –

קבלו את ״סיר סימני החג״ שהשנה כל כך מתבקשים ונדרשים לחיינו בגרסה קצת אחרת, מעושנת וחגיגית במיוחד, והכי הכי חשוב: קל בטירוף להכנה בזכות הגריל

העוגה הזו של מרתה סטיוארט אהובה על אבא שלי במיוחד. האיש אוהב תפוחים, בצקים, סוכר ואם אפשר גם גלידה וקצפת ליד. האמת שזו עוגה סופר

בוא החגים זו הזדמנות קבועה לשלוף מתכונים חגיגיים. לא יודע אם יהיה משהו חגיגי בראש השנה כי איך בכלל חוגגים שנה חדשה שהנשמה, הלב והגוף

שנות השמונים העליזות. אני ילד קטן שדבוק לאמא 24/7 ואחד הזכרונות המתוקים, התמימים והאוהבים עלי זה שאמא שלי הייתה קונה לי שקית של דובשניות. עוגיות

בנוה איתן שבעמק המעיינות ישנו מקום מיוחד במינו בשם המרכז להנהגת הבריאות בהובלתו וניצוחו של אורי מאיר צ׳יזיק. מי שטרם שמע עליו זו ההזדמנות שלכם

אמא שלי מכינה מרק עוף עם המון ירקות: פלפלים, קישואים, כרוביות, תפוחי אדמה ועוד. אני הרבה יותר מנימליסטי עם הירקות אבל מקפיד להוסיף שורש כורכום

קניידלך זה אחד המאכלים שאני הכי אוהב. אני אוהב אותם רכים, גדולים, מלאי טעם ובשלוש שנים האחרונות נטולי קמח מצה. מכיוון שלא יכולתי לוותר על

סבתא עדנוש, אמא עדנה, איך שבא לכם – האישה שאני הכי נהנה לבשל איתה. נשבע לכם. היא מטורללת, מצחיקה, זורמת, חצופה, לא דופקת חשבון ומפוצצת

בגיל 23 חזרתי לגור אצל ההורים באשל הנשיא. עברתי ניתוח קשוח וכרתו לי מטר שלם מהמעי הדק. סבלתי מחסימה איומה וכאבי תופת, דלקת קשוחה וכאבי

בחודשים האחרונים אני חוקר את ״תנועת ההאטה״. לפני זמן מה מצאתי את עצמי מאיץ בילדים להתלבש מהר בבוקר כדי לסיים את הטרפת של הבוקר, להעיף

כשהייתי ילד הייתי נוסע עם אבא שלי לחבר שלו ברהט – ישוב בדואי בנגב ממש ליד הכפר בו גדלתי. אבא שלי איש חינוך והחבר שלו