ארוחות

תזונה קטוגנית היא הרבה מעבר לתזונה. היא דרך חיים ומי שמקפיד עליה מגלה עולם חדש ומופלא. קצת כמו אליס בארץ הפלאות או בגרסה הקטוגנית ״עליזה

המנה הזו היא אחת האהובות עלי מכמה סיבות: היא קלה להכנה היא משלושה מרכיבים עיקריים (טלה, שום, בצל – את הטלה אתם יכולים להמיר בכל

קוקלה היא קציצה (טריפוליטאית/טוניסאית) שמבוססת בעיקר על סולת ושומן. עם השנים הקציצה שודרגה והוסיפו לה גם בשר טחון אבל זה באמת לשיקולכם. הבעיה העיקרית שהיא

אם מישהו היה אומר לי אי אז בשנת 2017 כשהייתי שיכור בשדרות רוטשילד בארבע בבוקר צופה בתור משתרך של אנשים שכמהים להמבורגר של סוסו אנד

פלפלונים ממולאים (או גורי פלפלים) היו בעבר ה-מנה של הילדים אבל איכשהו שכחתי ממנה וחזרנו לפלים הגדולים. לפני שבוע ריי שאל מה נסגר עם הגורי

ליפטון התה הנמכר בעולם ביקשו שאכין מתכון עם התיוני פרמידה המופלאים שלהם. טעמתי את כולם אבל מודה שלקמומיל לנצח תיהיה פינה חמה בלב אצלי. מאז

לא אשקר. התזונה שלי משפיעה על כל הבית. הילדים ושירנקה לא נוגעים כמעט בכלל בלחמים. הם שותים המון מרק עוף ומרק עצם. הממרח האהוב עליהם

שינוי לעבר ריפוי אף פעם לא מסתכם בתזונה בלבד. הקוסמוס, אלוהי ההוליסטיקה והבוסים של ההרמוניה דורשים שהשינוי יוביל לשינוי. זה מתחיל בתזונה ואט אט אתה

החורף הגיע, החמין הגיע והפעם חמין קטוגני שנולד במקרה. בכלל התכוונתי להכין באחש בוכרי בשקית בד לבישול של סנו ואיכשהו, מבלי לשים לב, נוצר פה

לפני 23 שנה, כשעבדתי במסעדה בניו יורק, היה קטע כזה שכל טבח מבשל מנה שמייצגת את עצמו או את המשפחה שלו. זו לא חייבת להיות

המסורת הזו החלה למעשה עוד בסוכה המאולתרת של סבא וסבתא שלי זכרם לברכה במרפסת בקומה השלישית בדירה הקטנה ברחוב החשמונאים ברמת גן. היינו כל הנכדים

ראשית: זה לא ריפוי בעיסוק על פי ההגדרה. ריפוי בעיסוק זה משהו שצריך ללמוד בשבילו ארבע שנים לדעתי והיתרונות החבויים בטיפול כזה הם אגדיים –