אני אוהב להיות במטבח ומתפרנס מזה למעלה מ-20 שנה, אבל אני לחלוטין מודע לזה שיש אנשים שנמצאים פחות זמן בבית, יש כאלו, רחמנא ליצלן, שאפילו לא נהנים להיות במטבח. מה הקטע? שאף אחת מהסיבות האלו לא אמורה למנוע ממך להנות מאוכל מעשה ידיך להתפאר בכל זמן נתון.
מי שחושש/ת מלצלות בלי נוזל אפשרי להוסיף כוס וחצי מים/ציר עוף/בקר רותחים.
הנה פתרון אהוב עלי במיוחד מכמה סיבות:
1. שלושה מרכיבים
2. אין קל יותר מזה להכנה
3. תוצאה מדהימה
4. קל לחלק למנות בכלי מתאים ולהקפיא לשעת מצור
5. המנה נפלאה כמו שהיא אבל מי שרוצה יכול להשתמש בבשר כמילוי לכריך (קטוגני או לא) להגיש עם אורז (רגיל או כרובית) למלא בתוך ירק (כרוב, פלפל, קולורבי, עלי גפן ואפילו חוביזה מהגינה שהיא סופר פוד מושלם ובחינם)
6. הילדים שלי אוהבים שאני מכין להם פסטה עם הבשר הזה
7. במסעדת חדר האוכל עליה השלום הבשר הזה היה הבסיס למנת ריגטוני שפונדרה
8. אפשר להוסיף בהכנה בצלים, קולורבי, גזרים, לפת ועוד
9. אני מת על זה שהבשר מקבל טיפול רק של מלח גס אבל אתם רשאיים להוסיף רוזמין/טימין/מרווה/אורגנו/פלפל שחור וכו
10. זהו
שפונדרה בתנור
המרכיבים:
קוביות שפונדה (כל כמות שתרצו)
שומן בקר מזוקק או שמן זית
מלח גס
אופן ההכנה:
מניחים את השפונדרה בסיר ומעל שמים שומן בקר או שמן זית ומלח גס
מכניסים לתנור על 140 מעלות למשך 4 שעות.
אפשר לחלק לקופסאות, להקפיא ולהוציא בשעת הצורך
בתאבון❤️
תגובה אחת
היי עומר, אני קוראת את המתכונים שלך בשמחה ומגלה כמה העולם חוזר אחורנית. יש עוד מקומות בעולם שחוזרים בהם אחורנית וזה ממש משמח כי לוקחים את הדברים הטובים לפחות. לפעמים לוקחים גם את הדברים הטובים ומשחיתים אותם גם זה קורה לא מעט אבל ברוב המיקרים בזמן האחרון מה שאני רואה ההוא שלוקחים דברים ישנים ומחזירים אותם למודה חזרה. באיזה מקום קראתי שהתחילו שוב לאכול קוטג׳ שהיא כבר כמעט לא נימכרה פתאום גילו אותה מחדש, התחילו לרקוד שוב טוויסט וזה נהדר הייתי פעם אלופה בזה. היום אני לא מסוגלת לזוז יותר. הגיל והבריאות אבל מה שמשמח אותי הם המתכונים שלך. גם אני אשכנזיה כמוך ואכלתי את רוב המתכונים שאתה מבשל כאן. רק בצורה אחרת מוכנים . היה לי דוד הוא היה דוד של אבא שלי אבל כמו כל הילדים קראתי לו דוד. היה לו איטליז כשר והוא מכר בשר ועופות ואישתו הדודה, בישלה אוכל מהמם. היא הייתה אלופת הקראפלאך ולא היו יותר טעימים משלה וגם מרקים היא בישלה בסיר שהיום אולי יראה לי קטן אבל אז כילדה קטנה הוא ניראה לי עצום. הם באו ב1957 לארץ מפולניה דרך אוסטריה והביאו את כל הדברים שלהם וגרו אצלינו עד שקיבלו בית משלהם. והמרק הכי טעים של הדודה היה מרק עוף עם שפונדרה ומלא ירקות בעיקר גזר ודלעת היו בפנים וסלרי לבן עוד לא היה בכלל סלרי אמריקאי. והריח של המרק הזה היה בכל הבית ואת הריח הזה והטעם הזה אני זוכרת עד היום. אז תודה לך על הזיכרון ובכלל הזיכרונות האלה שגדלתי עליהם.