שיתוף ב print
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

קרפצ׳יו בקר המפורסם של חדר האוכל

במסגרת צילום סרטונים של מתכוני עבר, הנה הרגע של קרפצ׳יו בקר של חדר האוכל.
בתיבת שאלות האחרונה שהעליתי באינטסגרם, שאלו אותי בערך מאה פעם למה אני מצלם דווקא מתכונים ישנים ופשוטים? אחת הגדילה לעשות ושאלה אם אני מרגיש את הסוף קרב.
אז לא. בנתיים אני פה. מקווה.
מאז הקורונה אני כבר לא סומך על כלום. יום אחד אתה מצטופף במועדון חשוך בארבע בבוקר, יום למחרת אתה בפאקינג סגר בבית עם זוג תאומים בני חודשיים מחוץ לתל אביב אחרי מאתיים שנה.
החיים בהחלט מפתיעים אבל אני מנסה כל הזמן להסתכל במשקפיים חיוביים. אופטימים.
זה לא שאין לי מחשבות מבאסות, לחצים בחזה מדי פעם וגם חרדות שמתגנבות, אבל אני הרבה יותר חזק מזה היום. וגם הרבה יותר קשוב לעצמי.
זה נשמע אולי שיט ניו איג׳י אבל היי, עשיתי אמבטיות קרח, אני הולך לביו פידבק, מתאמן כל יום כמעט, כותב לא מעט ואפילו מתאמן כל יום בנשימות. 15 דק׳. רבע שעה. אז אולי אני בכל זאת קצת ניו איג׳י אבל זה עובד. ואשכרה עוזר ומרגיע ומאפס ומאזן.
איך לכל הרוחות 4 שנים בגן ועוד 12 בתיכון ואפילו 3 באקדמיה ואף אחד לא מלמד אותך כמה עוצמה יש בחדעת לנשום? בלתרגל נשימה? זה בעייני מקצוע ליבה לצד אנגלית ומתמטיקה.
אגב, מתמטיקה אפשר מעט לשנות אם אתם כבר שואלים אותי. לומדים שם המון דברים לא מועילים ומיותרים.
באופן כללי הגיע הזמן לרענן את תוכנית הלימודים בארץ.
הייתי מלמד גם קצת כלכלה כמו שצריך וניהול משק בית ואיך לעזאזל מבינים משהו מול הבנקאי??
פעם חשבתי להיות מורה. זה נראה לי סופר ממלא ומספק ללמד אנשים קטנים. כן, רציתי להיות מורה של ילדים צעירים. לא תיכוניסטים.
לתיכון מגיעים כאילו מגובשים. הכל מלחמת עולם של הורמונים. פחד אלוהים.
רציתי ילדים פלסטלינה. עאלו שאשכרה אתה יכול במילה קטנה להפוך אותם לאלופי עולם או לפחות להאמין שהם מסוגלים.
אבל בסוף אני לא מורה.
אני גם לא מבשל באף מסעדה כבר שלוש שנים. אני עדיין שף?
מה בכלל הכוח שיש לטייטל על הבטחון העצמי שלנו?
עם יד על הלב, אתם מאמינים בעצמכםן? אבל באמת באמת? במאת האחוזים? מצויין, כי החיים מה זה קצרים ואנשים חוששים שאני רואה את הסוף.
ולכו תדעו, מאז הקורונה הכל כבר הגיוני. אז פשוט תאמינו ותצאו לכבוש את העולם.
ושנייה לפני זה תכינו קרפצ׳יו בקר:)

קרפצ׳יו בקר של חדר האוכל

קרפצ׳יו בקר המפורסם של חדר האוכל

מצרכים:

400 גר פילה בקר (אפשר שייטל וכף למי שאוהב טעם בשרני לעיס יותר)
1 שאלוט פרוס
12 עגבניות שרי חצויות
10 עלי בזיליקום
צרור רוקט (לא יודע כמה זה בדיוק)
שמן זית, בלסמי (אני מעדיף מיץ לימון אבל אין לי כוח לריב עם שירנקה)
מלח גס פלפל שחור גרוס
בלסמי מצומצם
פרמז׳ן

אופן הכנה:

שמים את הבשר על דף אפיה ומקפלים אותו.
דופקים עם פטיש שניצל כדי לייצר חתיכות דקות לקרפצ׳יו.
שמים בקערה עם שאר המצרכים, מערבבים עם כף ומניחים על צלחת בערימה.
מעל בלסמי מצומצם, פרמז׳ן ואתם מסודרים.

 

 

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Omer Miller (@omermiller)

איזה כיף שקראתם עד הסוף,
זה הזמן לשתף עם חברים :)
שיתוף ב print
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב twitter

אולי יעניין אותך גם...

עוגת גבינה אפויה

עוגת גבינה אפויה של סבתא שרה

אין סוף לסוגי עוגות הגבינה שיש בעולם הזה. אבל באובייקטיביות אני סבור כי עוגת גבינה אפויה של סבתא שרה זכרונה לברכה- הייתה הטעימה מכולן.

רביולי גבינה ברוטב שמנת

רביולי גבינה ברוטב שמנת

אז קיבלתי מכונת פסטה, ובשנייה וחצי נכנסתי למטבח להפתיע את מוּני ברביולי כוכבים, ולא סתם כוכבים אלא בשני צבעים, כי בואו בכל זאת מדובר פה

ריגטוני שפונדרה בבישול ארוך

ריגטוני שפונדרה בבישול ארוך

בלילה ארוך של הכנות בחדר האוכל, נולדה הפסטה הזו: ריגטוני עם בשר שפונדרה עמוק בבישול ארוך. טעמים כה נפלאים שכל שנותר הוא למזוג כוס יין ולאכול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קצת עלי

אני עומר מילר, שף ישראלי מזה 13 שנים. מסעדן, שותף באולם אירועים, בעל רשת ההמבורגרים סוסו ובניו, מבעלי פיצריית סבא ושתי מסעדות חוף (קאליפסו, מנדרין), מגיש תכניות אוכל בטלויזיה, בעל אינסטגרם פעיל, נשוי לשירן, אבא לתאומים טריים, אוהב לאכול, אוהב להאכיל, אוהב לכתוב.

מתוך האינסטגרם שלי
אז מה חדש?

לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים, הנחות, הטבות ותכנים שלא תראו בשום מקום אחר, הצטרפו לניוזלטר שלי!

שלא תעזו לפספס

אל תפספסו עדכונים!

רשמו את המייל וקבלו עדכונים על דברים שאסור לכם לפספס ;)