הייתי בן 16, טיסה ראשונה אי פעם לפריז עם ההורים. מגדל אייפל, שאנז אליזה, רומנטיקה, קרואסון ובאגט.
אבל שעה אחרי שנחתנו… החלום התרסק. ישבתי עם אבא שלי במטרו, כולנו מוקפים ריח פריזאי, אנשים שאני לא מבין את השפה שלהם, ואני– מתפתל מכאב. כאב בטן. הקרוהן התפרץ בקרון (ככה לימים צחקנו על האירוע) לא נעמדתי, לא נשמתי, רק רציתי להיעלם. כל הפנטזיות שהיו לי על פריז? התאדו תוך חמש דקות של סבל מוקדם ומציאות מחורבנת. זאת הייתה ההקדמה הכי לא רומנטית שפריז יכולה לתת.
אבל אחרי כמה ימים, דווקא ביום האחרון, קרה הפוך. ניסיתי קרם פרש. קרם פרש אמיתי. סמיך, שומני, קרמי, עם טעם שאי אפשר להבין אם הוא חמוץ, מתוק או פשוט אלוהים שם לך בכפית את גן העדן.
ביס אחד, וזהו. כל הכאב של תחילת הטיול נעלם. כאילו פריז אמרה: “סליחה, ילד. זה מה שהתכוונתי שתיקח מפה.”
ומאז אני לא שוכח את הקרם פרש ההוא. יותר מהמגדל, יותר מהכאב. פשוט טעם של רגע ששינההלי את החיים.
הנה גרסה ביתית פשוטה:
מצרכים
- 2 ליטר חלב מלא 3.8 אחוז
- 6 כפות חומץ
- 200 גר חמאה חתוכה לקוביות
- 1 כפית מלח גס
שלבים
- מביאים חלב לרתיחה. מנמיכים להבה למינימום. מוסיפים חומץ ומערבבים. די מהר מוצקי החלב יפרדו ממי הגבינה. כשזה קורה כבו את האש. סננו את הגבן ושימרו את מי הגבינה. נצטרך אותם.
- בקערה שימו את הגבן (400 גר) המלח, החמאה ורבע כוס מי גבינה. בעזרת בלנדר מוט תטחנו את הכל היטב במשך חמש דק'. אם הגבינה קשה מדי או שקשה לכם לטחון תוסיפו עוד קצת מי גבינה. מעבירים את הקרם החלק לצנצנת ומכניסים למקרר כשהגבינה מתקררת היא מתגבשת ומתקשה בתאבון.




2 תגובות
מה טווח הימים שאפשר להשתמש?
תודה!
גם אותי מעניין מה אורך חיי הקרם.
תודה