יש לנו מתכון, לא כזה מסובך ו״מרשים״ כמו רוב המתכונים שעוברים במשפחה והם צריכים להיות כמו איזו נוסחה חשובה שאף אחד לא יבין.
אלא פשוט צלי עוף מתובל עם המון בצל, תפוחי אדמה ובטטות.
ואנחנו אוהבים את המנה הזאת ברמה שאין מצב שיש ארוחה אצל ההורים שלי או אצל אחד האחים- שהדבר הזה לא יונח על השולחן.
מפה לשם קרה (גנים, התפוח לא נופל רחוק מעץ וכו׳..) ומון וריי לא משאירים אפילו ביס, אם הם אוכלים את זה לארוחת צהריים. באמת.
וחלקכם יודעים איך זה שהילדים לא רוצים לאכול משהו, היצור הכי עקשן בטבע. אבל את זה- אין מצב.
ומון וריי הם בסופו של דבר רק התירוץ להכין את המנה הזו. אני אהבתי אותה עוד שנים לפני שהם החליטו להגיח לאוויר העולם.
הצלי עוף היא מנה קלילה שסוגרת לכם את ארוחת הצהריים, אבל כמו שאמרתי מככבת כמו גדולה על השולחן בערב שבת.
אם הכנתם והיה לכם טעים כמו שהיה לי- אתם מוזמנים לשתף אותי באינסטגרם!
צלי עוף עם תפוחי אדמה ובטטה בתנור שילדים הכי אוהבים
מרכיבים:
1/4 כוס שמן זית
6 בצלים לבנים, קלופים ופרוסים
10 שוקיים או: 6 שוקיים ו-4 כרעיים
4 תפוחי אדמה קלופים ופרוסים גס
2 בטטות קלופות ופרוסות גס
2 כפות פפריקה מתוקה
1 כף כמון
2 כפות מייפל (אופציונלי)
כפית מלח
כפית פלפל שחור
אופן ההכנה:
- מחממים תנור ל160 מעלות במצב טורבו.
- בסיר רחב ועמוק יוצקים שמן זית ומחממים על להבה גבוהה, מוסיפים את הבצלים ומנמיכים את הלהבה לנמוכה ביותר ומקרמלים את הבצל כרבע שעה.
- בזמן שהבצלים מתקרמלים- מתבלים את העופות במלח, פלפל, פפריקה וכמון. (למעוניינים- זה השלב להוסיף את המייפל)
- מסדרים בשכבה אחת את העופות על הבצלים המקורמלים.
- מעל העוף מסדרים את פרוסות תפוחי האדמה והבטטות.
- יוצקים חצי כוס מים רותחים. מכסים את הסיר ומכניסים לתנור לשעתיים. לאחר מכן מסירים את המכסה וצולים עוד 40 דקות עד להשחמה. (תציצו לפני, שלא חלילה יישרף).
7 תגובות
אני זוכר היטב את הטעם המיוחד של קרם החצילים המיוחד שהיה מנת הדגל של חדר האוכל …טעם שלא נשכח אף כי זמן ררב לא טעמתי זאת
וואו, תודה.
עכשיו תוכל גם להכין בבית 🙂
עומה אתה תותח!
כל מה שאתה עושה, אפילו הכי פשיט, נראה גורמה
העוף צריך תהיות בתנור כל משך הזמן על טורבו??
היי עדי, כן
שעתיים שהעוף מכוסה בתנור על טורבו גם? או רק ה40 דקות אחר כך?
האם לא צריך לערבב את תפוא והבטטה בשלב כלשהו עם רוטב הבצל שבתחתית ועם העוף המתובל? (בגלל השכבות נוצרת מעין "הפרדה" בין הרכיבים)