בואו נתחיל דווקא מהסוף.
לקחנו שנה הפסקה מהחיים.
טוב, פחות הפסקה ויותר שנה של הגשמת חלום.
שנה לחיות במקום אחר, והיעד שלנו עכשיו הוא תאילנד.
כבר סיפרתי על זה, ואולי כבר קראתם, למרות שבתקשורת דאגו להסביר שאנחנו “יורדים”, “עוזבים” ו”מהגרים”.
אז לא.
באנו לפה להגשים חלום. לחיות קצת אחרת. לחיות את החיים כמה שיותר.
וזו כבר הזדמנות להגיד גם לכם משהו שאני באמת מאחל לכם: תחיו את החיים שלכם הכי טוב שאתם רק יכולים.
בלי רעשי רקע ובלי קשקושים.
תיהנו כמה שיותר. תבלו כמה שיותר. תגשימו כמה שיותר.
ותזכרו שתמיד יש יותר מדרך אחת. גם כשמנסים להסביר לנו שיש רק דרך אחת נכונה לחיות, לעבוד, לגדל ילדים או פשוט להיות בעולם.
תמיד אפשר אחרת.
ותמיד, תמיד, תמיד שווה לפחות לבדוק.
אז בשנה הקרובה אנחנו פה. וכן, החלטנו גם על חינוך ביתי.
אבל הפוסט הזה בכלל לא על זה 😂
הפוסט הזה הוא על דג.
פְּלָה פָּאו — ปลาเผา 🇹🇭
דג תאילנדי שלם בציפוי מלח, שנצלה באופן מסורתי על פחמים.
ומבחינתי זו מנה שכמעט נולדה קיטוגנית.
יש לה בסך הכול שתי “בעיות”: היא קצת רזה מדי, אז שווה לאכול לידה משהו שומני, והרוטב התאילנדי המסורתי יכול להכיל סוכר.
אבל זו באמת הבעיה הכי קלה בעולם לפתור. אפילו לא חייבים להתחיל להתעסק עם תחליפי סוכר. פשוט מכינים רוטב חריף, חמוץ, מלוח וטעים בלי סוכר — וגמרנו.
את כל המתכון המדויק אני שם לכם למטה.
ועכשיו טיפ חשוב מאוד:
אל תורידו את הסנפירים ואל תנקו את הקשקשים. תשאירו את הדג כמה שיותר שלם.
הקשקשים הם שכבת ההגנה שלנו. המלח נדבק אליהם במקום לחדור ישירות לבשר, ובסוף הצלייה כל שכבת העור והקשקשים יורדת יחד כמעט כמו קליפה.
פותחים את הדג, מפרידים בעדינות את הבשר מהעצמות, ומכאן מתחילה החגיגה.
עלה חסה גדול.
חתיכה עסיסית של דג.
כוסברה ועשבים טריים.
אפשר ג’ינג’ר, שום טרי, צ’ילי, בוטנים.
רוטב חריף וחמוץ מלמעלה.
סוגרים הכול בתוך החסה.
ביס גדול.
ברוכים הבאים לתאילנד 🇹🇭
