איכשהו, לא משנה מה אני עושה, אין לי מספיק זמן. כל מוצ"ש אני יושב מול היומן. כותב, בודק, מוחק, מסדר, מסדר מחדש ואחרי חצי שעה של טטריס, פגישות, אני מתבונן על הפלאנר בגאווה. ״השבוע, הכל עובר חלק". דאגתי לזמני עבודה וזמני מנוחה, זמן ילדים וזמן זוגי וגם סתם זמן לעצמי. ביום ראשון אני מבין שאין לי באמת שליטה, והחיים עצמם גוברים על הכל.
היומן בהחלט שיפר וייעל את היום יום שלי, אבל אני מרגיש לאחרונה שהשגרה האפרורית היומיומית שלי היא הכל רק לא אפרורית. השגרה שלי סוערת ומרגשת ועמוסה ומלחיצה ומעורבבת במיליון פרויקטים שטובעים תחת מערבולת ילדים, בלת״מים, עייפות והמון זמן שנעלם לו בפתאומיות.
בכלל, מהרגע שהפכתי לאבא הזמן התחיל להאיץ. לא יודע איך זה אצל שאר ההורים אבל השנתיים ושמונה חודשים האחרונים טסו לי במהירות האור.
ושלא תחשבו שאני מוותר. בכל דרך אפשרית אני מנסה להוריד רגל מהגז. להיות אוורירי יותר, אבל בינתיים זה לא באמת עובד. הזמן טס לו.
הנה מתכון לעוף בקשיו בלי קשיו, כי אני לא נותן לילדים לאכול קשיו, אז מעדיף לוותר על זה במנה מאשר להפריד את הקשיו בדיעבד או להכין שתי מנות נפרדות. כמה פעמים כתבתי קשיו, איף.
עוף בקשיו
מצרכים:
500 גר חזה עוף פרוס
1/2 כוס קורנפלור
4 כפות סויה בהירה
כפית שמן שומשום
ירקות:
1 פלפל אדום קוביות
1 פלפל צהוב קוביות
1 פלפל ירוק קוביות
1 בצל פרוס
4 שמפיניון פרוסות לרבעים
3 ענפי בצל ירוק קצוצים
רוטב:
5 כפות סויה בהירה
1/2 מטבע סוכר דקלים או כף גדושה סוכר חום כהה
5 כפות רוטב צדפות או רוטב פטריות או רוטב צילי מתוק
2 כפיות שמן שומשום
אופן הכנה:
משרים את העוף בסויה ושמן שומשום לחצי שעה
מסננים וטובלים את העוף בקורנפלור
מטגנים דקה בערך
מעבירים לנייר סופג
במחבת עם מעט שמן על להבה חזקה מטגנים בצל, פלפלים, פטריות
מוסיפים את העוף
מערבבים
מוסיפים מצרכי הרוטב ומערבבים היטב שכל הרוטב יצטמצם ויצפה את כל המרכיבים
שלב נפלא עכשיו להוסיף קשיו קלוי אם אין ילדים קטנים בסביבה.
בתאבון