קצת מבאס כל התקופה הזאת עם המלחמה.
ברור למה — מלחמה זה אף פעם לא דבר כיף.
אבל אחד הדברים שאני הכי מתבאס מהם,
זה שאנחנו בדיוק בתקופה הכי יפה בשנה
אחרי הגשמים, תחילת האביב, בין אדר לניסן.
העמק והגליל התחתון עכשיו מתפוצצים מיופי.
תותרמוסים סגולים שוטפים את הכל.
לכו להר תבור, למרגלות ההר, מרבדים סגולים מטורפים.
חובזות בכל מקום, כבר עם הפרי שלהן: ״לחם ערבי”.
ובין כל זה ים של צהוב. וסוף סוף לא צהוב מדכא ומחניק של חטופים במלתעות השטן, אלא שטיחים של פרחי חרדל. של חופש. שביל האבנים הצהובות.
וזה בדיוק הזמן לקטוף אותם.
אבל לא להכין מהם חרדל אלא משהו הרבה יותר מעניין:
איולי צהוב, מטורף ביופיו ובטעם שלו. איולי שזה סוג של מיונז מורכב מחלמוני ביצה טריים, שום, מעט חרדל, חומץ ושומן כלשהו. אז פרחי חרדל כבר יש לנו ישירות מאמא אדמה.
מרכיבים :
2 כוסות פרחי חרדל ללא גבעולים שטופים
1 חלמון
1 שן שום
2 כפות חומץ תפוחים
1/2-1 כוס שמז
מלח
אפשר להוסיף גם פלפל חריף למי שמעוניין
מתכון:
זה הכי פשוט שיש:
שוטפים טוב את הפרחים,
טוחנים עם שום וחלמון או בעלי ומכתש
מוסיפים קצת חומץ (אני אוהב חומץ תפוחים),
ומזליפים שמן זית לאט לאט —
כמו מיונז עד שזה מתאחד לקרם מושלם.
לפי הספר זה מחזיק 72 שעות.
אני אומר לכם? מחזיק גם שבוע בכיף.
וזה גם אחלה פעילות עם הילדים. אבל ממש. בטח עכשיו שאנחנו כמו גקורונה רק עם טילים על הראש.
אז אם יש לכם ליד הבית
ואל תתרחקו עכשיו יותר מדי (אני ממש פיקוד העורף)
תצאו רגע, תקטפו.
זה נמצא בכל מקום:
במושב, בעיר, בצד הדרך.
תגובה אחת
כמה זמן נשמר במקרר