זה אולי אחד המתכונים הכי פשוטים שתכינו.
שלושה מרכיבים בלבד – זנב שור, כרוב ובצל. את המלח, הפלפל ושומן הבקר אני אפילו לא סופר.
אין פה כמעט עבודה: מסדרים הכול בסיר או בתבנית, מכניסים לתנור, ונותנים לזמן לעשות את הקסם.
זנב שור הוא אחד הנתחים הכי לא מוערכים שיש.
בגלל שהוא עשיר ברקמות חיבור, גידים וסחוס, בישול ארוך ממיס ממנו כמויות יפות של ג’לטין וקולגן, שמעניקים לרוטב מרקם עשיר ולבשר עסיסיות שקשה לקבל מנתחים רזים.
הקרבה לעצם מוסיפה עומק טעם שמעט מאוד נתחים יודעים לתת.
פעם זה היה נתח שמזוהה בעיקר עם מטבחי עדות ומתכונים שעברו מדור לדור.
בשנים האחרונות הוא חזר בצדק למרכז הבמה, כי אנשים נזכרו שטעם אמיתי לא חייב להגיע מנתח יוקרתי.
הוא גם עדיין נחשב לאחת העסקאות המשתלמות אצל הקצב, במיוחד ביחס לאיכות שהוא נותן.
מעבר לזה, הוא מייצג בצורה נהדרת את גישת nose to tail – לנצל כמה שיותר חלקים מהבהמה, מתוך כבוד לחיה וצמצום בזבוז.
פחות בזבוז, יותר ערך תזונתי, יותר טעם – ובסוף גם יותר אוכל טוב.
בעיניי, זה אחד הסירים הכי מנחמים, הכי טעימים והכי חכמים שאפשר להכין
מצרכים
- כף שומן בקר מזוקק
- 4 בצלים פרוסים דק
- 1 כרוב ירוק, פרוס דק
- 2 זנבות שור, חתוכים לפרוסות
- אונטריב (אופציונלי)
- שפונדרה על העצם (אופציונלי)
- אוסובוקו (אופציונלי)
- או כל נתח שמתאים לבישול ארוך, בדיוק כמו לחמין.
שלבים
- מחממים סיר רחב או מחבת סוטאז’ שמתאימים לתנור וממיסים את שומן הבקר.
- מטגנים את הבצל על אש בינונית כ-5 דקות, רק עד שהוא מתרכך. אין צורך להשחים.
- מוסיפים את הכרוב הפרוס ומסדרים אותו מעל הבצל.
- מניחים מעל את זנב השור (או הנתח שבחרתם), ומתבלים בנדיבות במלח ופלפל שחור.
- מכסים היטב (לא מוסיפים נוזלים) ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-150 מעלות למשך כ-4 שעות.



